21 באוקטובר 2026, כפי שספרי ההיסטוריה יספרו עליו ב-21 באוקטובר 2036.

באוקטובר 2026 נדמה היה לרגע שהמלחמה באוקראינה זזה. ב-9 באוקטובר הודיע הנשיא טראמפ על עסקה עם ולדימיר פוטין בנוגע לאספקת סולר רוסי. באותו יום הקל משרד האוצר האמריקאי באופן זמני את הסנקציות על סולר רוסי, עד אפריל 2027.^1,2 יום לאחר מכן אמר טראמפ לכתבים: "אני חושב שהגיע הזמן שלאוקראינה יהיה נשיא חדש."^3,4

היסטוריונים רואים באותו שבוע את הרגע שבו הלחץ שינה כיוון. לא התוקפן היה זה שנאלץ לוותר, אלא המדינה המותקפת. ב-11 באוקטובר הכריז טראמפ על "הפסקת אש אנרגטית" שלדבריו שני הצדדים הסכימו לה. אוקראינה הפסיקה לתקוף בתי זיקוק רוסיים, אך רוסיה המשיכה לתקוף מתקני אנרגיה אוקראיניים.^5,6,7

ב-16 באוקטובר ויתר טראמפ על הפעלת האמצעים העיקריים של חוק סנקציות אמריקאי חדש נגד רוסיה, רגע לפני שנכנסו לתוקף. הם כללו מכסים של עד 100 אחוז על קונים גדולים של נפט וגז רוסיים.^8,9 יומיים לאחר מכן תקפה אוקראינה את רוסיה ביותר מאלף רחפנים; אתרי אחסון נפט בערו בסנט פטרבורג.^10,11 לדברי הנשיא זלנסקי, ארה״ב עיכבה בינתיים טילי הגנה אווירית מסוג פטריוט שבעלות הברית כבר שילמו עליהם. מזכיר המדינה רוביו הכחיש שארה״ב רוצה לפגוע באוקראינה.^12,13 ב-20 באוקטובר נפגש זלנסקי באוסלו עם השליח האמריקאי סטיב ויטקוף ועם מנהיגים אירופים; יום לאחר מכן נסע ויטקוף לסנט פטרבורג לשיחות עם פוטין.^13,14

מוסקבה הפיקה מאותם שבועות את הלקח שעיצב את המשך העשור: מי שממשיך להילחם זוכה בוויתורים.

ב-10 באוקטובר 2025 נכנסה לתוקף הפסקת אש בעזה.^1,3 לפי משרד הבריאות בעזה שבשליטת חמאס, עד 20 באוקטובר 2026 נהרגו מאז בכל זאת יותר מ-1,500 פלסטינים.^4,5,6 בתחילת אוקטובר 2026 עמד מספר ההרוגים מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על יותר מ-74,000, לפי אותו משרד.^2,3

הפסקת האש נותרה הפסקת אש על הנייר. השיקום מעולם לא יצא לדרך, כי איש לא רצה לשלם על מה שעלול להיהרס שוב מחר. דור של ילדים גדל בין ההריסות, בלי בית ספר ובלי אופק. בהיעדר פתרון מדיני, ההקצנה גברה משני הצדדים.

ב-9 באוקטובר 2026 הוענק פרס נובל לשלום למשפטנית הדרום-אפריקאית נאבי פילאי, לשעבר שופטת בבית הדין הפלילי הבינלאומי. כמה שעות לאחר מכן הטיל ממשל טראמפ סנקציות על בית הדין עצמו. מזכיר המדינה מרקו רוביו הצהיר: "או שבית הדין הפלילי הבינלאומי יפסיק את איומיו, או שאנחנו נשים קץ לבית הדין הפלילי הבינלאומי."^1,2,4 בית הדין כינה את הסנקציות מתקפה על שלטון החוק ועל עצם יסודות הסדר המשפטי הבינלאומי, וכתב: "ההיסטוריה תשפוט את הרגע הזה."^1,3

בספר הזה, פסק הדין הזה קשה. תקופת חסד של שישה חודשים חלה תחילה על עסקאות רבות עם בית הדין.^1,2,5 כשזו פגה באפריל 2027, נסוגו בנקים, חברות ביטוח וספקי תוכנה. בית הדין בהאג שותק במידה רבה, וקומץ מדינות חברות פרשו ממנו. טראמפ כבר קרא לכך בעצרת הכללית של האו״ם ב-22 בספטמבר 2026: "אני קורא לכל המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי לפרוש רשמית מהמוסד הסורר הזה באופן מיידי."^6,7

בכך נעלם המקום האחרון שבו מנהיגים נדרשו לתת את הדין על פשעי מלחמה. מה היה פירוש הדבר אפשר לקרוא בסודן (§ 4.1).

לאחר תקיפות אמריקאיות-ישראליות על איראן ב-28 בפברואר 2026, סגרה איראן את מצר הורמוז.^1,2 החל מ-13 באפריל הטילה ארה״ב מצור על נמלי איראן.^3,4 ב-8 ביולי, לאחר תקיפות איראניות על ספינות סוחר ותקיפות נגד אמריקאיות, הכריז טראמפ כי הפסקת האש הזמנית הסתיימה.^5,6

מחירי הדלק אף הפכו לטיעון במלחמה באוקראינה (§ 1.1). כך השפיע משבר הדלק של 2026 בבת אחת על המלחמה, על הכלכלה, על הרעב ועל האקלים. ממשלות סבסדו דלקים מאובנים כדי למנוע תסיסה, וההשקעות במעבר האנרגטי נדחו בשנה נוספת, שוב ושוב (§ 5.1).

ב-13 באוקטובר 2026 צפתה קרן המטבע הבינלאומית צמיחה עולמית של 3.1 אחוזים ב-2026 ואינפלציה עולמית של 4.7 אחוזים. התחזית הניחה שמשלוחי הנפט והגז דרך מצר הורמוז יתחדשו עד מרץ 2027.^1,2 בספר הזה הם לא התחדשו, והאינפלציה נמשכה.

קרן המטבע מצאה גם שרק 32 כלכלות היו אחראיות ל-95 אחוזים מהצמיחה העולמית, לעומת 54 באפריל. היא הזהירה מפני תיקון בשוקי המניות הקשור לבינה מלאכותית, מפני עלייה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות ומפני חוב ציבורי גבוה.^1,2 האזהרות התממשו. התיקון בשווקים פגע בקרנות הפנסיה ובחוסכים, וממשלות שקועות בחובות לא יכלו להתערב. הפער בין המדינות המעטות שנהנו מהרווחים לבין כל השאר הפך לסיפור הכלכלי של העשור.

ב-26 באוקטובר 2025, לאחר מצור של כשמונה עשר חודשים, כבשה מיליציית ה-RSF את העיר הסודנית אל-פאשר.^1,2,3 בתחילת נובמבר 2025 אישרה רשמית מערכת הסיווג הבינלאומית לרעב, IPC, כי באל-פאשר ובקדוגלי שורר רעב.^4,5

לאחר מכן התפשט הרעב ברחבי כורדופאן, והמדינה התפרקה למעשה לשטחים בשליטת צבאות יריבים. מכיוון שבית הדין הפלילי הבינלאומי נחנק באותה עת (§ 2.1), איש לא עמד לדין על הרעבת ערים. ספר 2036 מכנה את סודן המשבר שהעולם צפה בו והניח לו לקרות.

תוכנית המזון העולמית של האו״ם צפתה כי 318 מיליון בני אדם יתמודדו ב-2026 עם רעב ברמת משבר או חמור מכך, יותר מפי שניים מהמספר ב-2019. לדבריה, בשל קיצוצים במימון היא תוכל לסייע רק לכשליש מהם. ארה״ב, התורמת הגדולה ביותר, קיצצה את סיוע החוץ שלה, וגם מדינות תורמות אחרות ביצעו קיצוצים.^1,2,3

מה פירוש הדבר התברר בעזה (§ 1.2). ב-19 באוקטובר 2026 הודיעה תוכנית המזון העולמית כי בשל מחסור במימון היא מקצצת שם את סיוע המזון בכשליש: 500,000 בני אדם מאבדים את התמיכה החודשית שלהם, וחבילות המזון מצטמצמות בחצי.^7,8,9

בשנים שלאחר מכן העבירו המדינות העשירות עוד יותר כסף לביטחון ולאנרגיה (§ 1.1, § 3.1). מי שלא קיבלו עזרה יצאו לדרך. בליל 8 ל-9 באוקטובר 2026 התהפכה מול חופי ג׳יבוטי סירת מהגרים צפופה שהייתה בדרכה לתימן. לפי סוכנות ההגירה של האו״ם, IOM, מתו לפחות 139 בני אדם, ובהם 15 ילדים.^4,5,6 בספר הזה זו לא הייתה תקרית אלא אות מבשר. הוויכוח על ההגירה הקצין, וכך נותר מרחב פוליטי קטן עוד יותר לטיפול בגורמים.

במאי 2026 הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) על התפרצות האבולה במזרח קונגו כמצב חירום בריאותי ציבורי בעל חשיבות בינלאומית.^1,2 מדובר היה בזן בונדיבוג׳ו של הנגיף, שאין נגדו חיסון או טיפול מאושרים.^1,3 עד 20 באוקטובר נרשמו בקונגו יותר מ-9,500 הדבקות מאומתות ויותר מ-4,600 מקרי מוות, לפי נתוני הממשלה.^4,5 זו הייתה התפרצות האבולה השנייה בגודלה שתועדה אי פעם.^4,6 הדבקות אומתו גם באוגנדה ובקניה.^4,7,8

אוגנדה סגרה את גבולה עם קונגו במאי.^8,11 ארה״ב התירה כניסה לנוסעים ששהו בקונגו רק לאחר 21 ימים מחוץ למדינה.^4,10 ארגון הבריאות העולמי המליץ שלא לסגור גבולות, ודיווח על פערי מימון חמורים במאמצי התגובה.^1,7,8,9

היסטוריונים רואים בהתפרצות מבחן: האם מדינות סוגרות את גבולותיהן, או עוזרות לממן את התגובה? בספר הזה בחר העולם בעיקר באפשרות הראשונה. הנגיף המשיך להסתובב במזרח אפריקה עד עמוק לתוך 2027, וכשהגיעה מגפה חדשה מאוחר יותר, חיסונים וכספי חירום שוב לא היו מוכנים.

ועידת האקלים COP31 תוכננה ל-9 עד 20 בנובמבר 2026 באנטליה, כשטורקיה היא המארחת. בהמשך לוועידה הקודמת בבלם שבברזיל, היא נועדה להתמקד ביישום: הוצאת יעדי האקלים אל הפועל.^1,2 בתחילת אוקטובר דיווחו הארגון המטאורולוגי העולמי ושירות האקלים קופרניקוס על אל ניניו שמתחזק במהירות, עם טמפרטורות ים שיא באוקיינוס השקט.^3,4

האל ניניו החזק הפך את השנה שלאחר מכן לחמה במיוחד. הוועידה נפלה בעיצומו של משבר הדלק (§ 3.1), והטווח הקצר ניצח. מדינות שמרו על יעדיהן על הנייר, אבל היישום התעכב. בסביבות 2030 הגיעה ההתחממות באופן מבני ל-1.5 מעלות. בשנות ה-2030 עבר הוויכוח במדינות החוף, מבנגלדש ועד מצרים, מהשאלה כיצד למנוע זאת לשאלה כמה עולה הגנה מפני הים, ומי משלם.